חייו של חולה פרקינסון ושל בני משפחתו הופכים לא פשוטים. לחולה יש קשיים קוגניטיביים ומעבר לטיפולים במחלה עצמה, הוא הופך תלותי וזקוק להשגחה מתמדת. בנוסף, הטיפול כרוך בהוצאות גבוהות שמכבידות והופכות לנטל כלכלי על המשפחה.
"פנייה שמגיעה בזמן וטיפול נכון יכולים לזכות את החולה ומשפחתו בקצבאות קבועות וחסכון במס שיכול להגיע אפילו למאות אלפי שקלים", אומר עו"ד עמוס כהן העוסק במימוש זכויות מול הביטוח הלאומי וחברות הביטוח. "החולה ומשפחתו יכולים להיות זכאים לפטור ממס הכנסה, לקצבת ביטוח סיעודי, להכרה כנפגעי עבודה, לנכות כללית או אובדן כושר עבודה ואפילו לקצבת ניידות".
עו"ד כהן מספר על מ', בן 60, שעבד שנים ארוכות כחקלאי, עד שאובחן כחולה פרקינסון. בשנות עבודתו, כך מתברר, נחשף מ' לחומרי הדברה שונים, שכיום ידוע הקשר בינם לבין מחלת הפרקינסון והפרעות נוירולוגיות (פרקינסוניזם). "כמו מ', מדי שנה מאובחנים בישראל אלפי חולים בפרקינסון ופרקינסוניזם, אך רבים מהם לא יודעים כי המחלה עלולה להופיע בעקבות חשיפה לחומרים מסוכנים בעבודה, ובמקרים אלה, החולים זכאים לפיצוי משמעותי מהביטוח הלאומי", הוא אומר.
"במקרה של מ', למשל, הוא הגיע למשרד שלנו כדי שנעזור לו להשיג את קצבת הנכות הכללית, אך לאחר שבדקנו את המקרה, הבנו שהוא יכול להיות מוכר כנפגע עבודה, להיות זכאי לפטור ממס הכנסה על הפנסיה ואף לקבל קצבת סיעוד. הגשנו עבורו תביעה לביטוח הלאומי, והוא קיבל דרגת נכות של 90%. בעקבות זאת, הוא מקבל קצבה חודשית של 7,000 שקל נטו ובנוסף, קצבה מיוחדת של עוד 6,000 שקל בחודש. שתי הקצבאות הן עד סוף ימי חייו, כלומר כ-2.5 מיליון שקל. גם לאחר מותו, האלמנה תקבל קצבה חודשית של 4,500 שקל עד סוף ימיה".
"נוסף על זאת, מ' זכאי לפטור ממס הכנסה – בכך הוא חוסך כל חודש תשלום מס של 2,500 ₪ השווים עד כ-600,000 ₪ לאורך חייו. במקביל, פעלנו להפעלת ביטוח הסיעוד שבקופת החולים. למרות שתחילה חברת הביטוח דחתה את התביעה, לאחר פנייה לבית המשפט הצלחנו להביא לאישור התביעה ומ' זכאי לקצבה על סף 5,000 ₪ למשך 5 שנים, השווים לפיצוי בגובה 300,000 ₪ לאורך התקופה".
היורשים יכולים לקבל פיצוי גם לאחר המוות
עוד נתון חשוב ומשמעותי שצריך לדעת, הוא שגם ליורשים של החולה מגיע פיצוי במידה והחולה לא מימש את זכאותו בחייו, "במקרה של מחלת פרקינסון עקב חשיפה לחומרים ניתן לפעול גם שנים רבות לאחר הפטירה", מסביר עו"ד כהן. "לעומת זאת, במקרה של קצבת סיעוד חשוב לפנות סמוך לאחר הפטירה, ולכל היותר תוך 3 שנים מהפטירה ובמקרה של פטור ממס הכנסה חשוב לפנות עד 7 שנים ממועד הפטירה".
האם מחלת הפרקינסון יכולה להיות מוכרת כפגיעה בעבודה?
לדברי עו"ד כהן, "פרקינסון היא מחלה של מערכת העצבים המרכזית, כאשר הסימפטומים הם בעיקר הפרעות בתנועה כמו רטט בגפיים, תנועות איטיות ושרירים נוקשים. ע"פ מחקרים המחלה יכולה להיות מושפעת בעקבות חשיפה לחומרים מזיקים, למשל במסגרת העבודה. לפי הערכות, יש כיום בישראל עשרות אלפי חולי פרקינסון שלא הוכרו כנפגעי עבודה, וכתוצאה מכך לא קיבלו את הפיצוי הכספי וההכרה בנכות שמגיעים להם". הוא מדגיש כי "כשמדובר בתביעה להכרה כנפגע עבודה, אין התיישנות. אפשר להגיש את התביעה גם שנים רבות אחרי החשיפה לחומרים המסוכנים, ואפילו אחרי שהעובד פרש ממקום העבודה".
מי נמצא בסיכון לחלות עקב חשיפה לחומרים מסוכנים במקום העבודה?
"יש עובדים רבים שנחשפים לחומרי הדברה, כמו חקלאים, עובדים במפעלי הייצור שלהם, טייסים במטוסי ריסוס ומדבירים. עובדים אחרים נחשפו לחומר בשם טריכלורואתילן (TCE או ז'נקלין), שהיה נפוץ מאוד בעבר ומשמש בתעשיית המתכות, הסרת שומנים, ניקוי יבש ועוד. גם אם עבדתם באחת התעשיות הללו ואתם לא יודעים לאיזה חומר נחשפתם, כדאי לפנות ולבדוק את הזכויות שלכם".
לדבריו של עו"ד כהן, "גם עובדי ריתוך נחשפים למתכת מסוג מנגן, שנמצאת באלקטרודות ריתוך; בתעשיית הפלסטיק והמתכת השתמשו הרבה בחומר מסוכן בשם PCB; וגם מסגרים, חרטים וכרסמים נמצאים בסיכון, אם כי בדרגה נמוכה יותר".
האם יש פגיעות אחרות שנמצאו כקשורות לפרקינסון?
"כולם מכירים את הסיפור של מוחמד עלי, המתאגרף שספג פגיעות ראש רבות בקריירה שלו, וחלה בפרקינסון. זה לא שמור למתאגרפים בלבד – כל מי שנפגע בראשו בעבודה, נמצא בסיכון- לדוגמא שחקני כדורגל שנוגחים הרבה. אם עברתם פגיעה כזו במקום העבודה, חשוב לתעד אותה כדי שאם חלילה תחלו בעתיד, תוכלו לקבל פיצוי".
למה חשוב שגורם מקצועי ייכנס לתמונה?
"למשרד מרקמן טומשין ניסיון ארוך שנים, ושיעורי הצלחה גבוהים, בליווי ובייצוג של חולי פרקינסון ופרקינסוניזם ובני משפחתם בפני ביטוח לאומי, מס הכנסה, וועדות רפואיות ובניהול תביעות מול חברות הביטוח. כל מקרה נבחן באופן מקיף ומעמיק, כך שלוועדות הרפואיות מגיעים הלקוחות מוכנים, עם התייחסות לפרטים הקטנים שמשפיעים על גובה הקצבה".
"חשוב להבין כי פנייה פזיזה ולא מקצועית לחברת הביטוח או לביטוח לאומי, תביא במרבית המקרים לדחייה וכפועל יוצא מכך להליך ערעור שעלול להימשך חודשים רבים", מדגיש עו"ד כהן. "כאמור, במהלך התקופה הזו, הוצאות הטיפול בחולים גדולות מאוד ומקשות מבחינה כלכלית על המשפחה שנאלצת לממן בשלבים את כל הטיפול. לכן, בכדי למנוע מצב של נטל כלכלי חשוב לפנות עוד בתחילת הדרך, לפני הפנייה הראשונית".