ל', בת 40 מאזור המרכז, זומנה לשיחה עם המעסיק, בה קיבלה משוב שלילי לגבי איכות עבודתה. לאחר השיחה, היתה ל' נסערת מאוד, ניגשה לרופא המשפחה וקיבלה ממנו תרופות הרגעה. בנוסף, היא אף פנתה להתייעצות עם פסיכולוג, בשל מצבה הנפשי שהידרדר בעקבות משוב המעסיק.
"לא מעט אנשים חווים תחושות לא קלות בעבודה, עקב אירועים שונים, לחץ של המעסיק, ירידה בהכנסות בתקופת הקורונה ועוד", אומר עו"ד עמוס כהן, שותף בכיר במשרד עורכי הדין מרקמן טומשין, המתמחה בתביעות נזיקין.
"במקרים כאלה, המצב הנפשי עלול להידרדר, והעובד יכול לחוות דיכאון, חרדה וקשיים בשינה. במקרים קשים יותר, האירוע בעבודה מוביל להתפרצות של מחלות נפש, או מחלות כרוניות כמו סוכרת, פיברומיאלגיה ופסוריאזיס. אם העובד מצליח להוכיח קשר לעבודה, הוא יכול להיות מוכר כנפגע עבודה, ולקבל פיצוי מהביטוח הלאומי".
"במקרה של ל', למשל, היא פנתה אלינו נסערת וסיפרה שהיא רוצה להתפטר. בפגישה איתה הבנו שמצבה הנפשי נפגע בעקבות השיחה עם המעביד, ושיש לה אפשרות לקבל הכרה כנפגעת עבודה. הגשנו עבורה תביעה לביטוח לאומי, היא עברה ועדה רפואית שקבעה לה נכות של 10%, וקיבלה פיצוי של 150 אלף שקל".
"אפשר להמשיך לעבוד כרגיל"
לדברי עו"ד כהן, "יש מצבים רבים שיכולים להביא לפגיעה נפשית בעבודה, כמו ריב עם מנהל, עובד או ספק קבוע, התעמרות, זלזול ועוד. פרט לנזק הנפשי, העובד עלול להתחיל לסבול ממחלות כרוניות, כמו שהזכרנו קודם. זו פגיעה אמיתית בבריאות הנפשית והפיזית שלו, שנובעת מהעבודה. זו בדיוק הסיבה שגם הביטוח הלאומי יכול להכיר במקרים כאלה ולהעניק פיצוי".
עו"ד כהן מוסיף כי "אנשים רבים שסובלים מפגיעה על רקע נפשי בגלל מה שקורה להם בעבודה הן כשכירים והן כעצמאיים, לא יודעים כלל שבאפשרותם להיות מוגדרים נפגעי עבודה ולקבל פיצוי. גם מי שכן יודע, חושש לפעמים שאם יקבל פיצויים מהביטוח הלאומי, זה יפגע ביכולת שלו לעבוד כרגיל, או במשכורת שלו. לכן חשוב להבהיר כי הקצבה ניתנת במקביל למשכורת, ואפשר להמשיך בשגרת העבודה, ממש כפי שהיתה קודם".
"הפיצויים הם לא על חשבון המעסיק"
במקרים אחרים בהם נתקל המשרד, חששו העובדים כי אם יגישו תביעה לביטוח הלאומי, המעסיק ייפגע מכך. "חשוב לי להדגיש שכספי הפיצויים אינם על חשבון המעסיק, אלא מגיעים מהביטוח הלאומי", אומר עו"ד כהן. "במקרים רבים המעסיק מבין שלעובד נגרם נזק ואפילו תומך ועוזר לו בתביעה. עו"ד מנוסה שטיפל כבר בתיקים מסוג זה, יידע לגייס את כל הגורמים האפשריים כדי לסייע בהצלחת התביעה".
עו"ד כהן מסביר כי אם העובד מרגיש שהמעסיק אחראי ישירות לפגיעה בו, באפשרותו גם להגיש תביעה ישירה נגד המעסיק, אם ירצה בכך. "ניתן לתבוע את המעסיק על התעמרות בעבודה או נזק שנגרם לעובד, ואם אכן נוכיח שהיתה התעמרות, או רשלנות, חברת הביטוח של המעסיק תשלם את הפיצויים, והמעסיק ישלם רק את ההשתתפות העצמית".
"הפיצויים הם לא על חשבון המעסיק"
"הניסיון שלנו מלמד שיש הרבה סוגים שונים של אירועים שגרמו לפגיעה בעובד, ובתקופת הקורונה, זה רק מתגבר", אומר עו"ד כהן. "מדובר למשל, בביקורת של רשות המסים אצל עצמאים, אירוע שמוריד את הכנסות העסק בצורה משמעותית כמו סגרי הקורונה, הוצאה לחל"ת, הפצת שמועות על העובד במשרד ועוד".
"אבל גם אם העובד והעובדת יודעים לקשר את האירוע לבעיות שהם סובלים מהן, זה לא מספיק. כדי שהביטוח הלאומי יקבל את התביעה, חשוב לדעת איך להציג את הנושא בצורה מקצועית ובהתאמה לקריטריונים וכך להגדיל את סיכויי ההצלחה. לכן, אם עברתם אירוע כזה בעבודה, חשוב מאוד להתייעץ עם עו"ד כדי לבדוק את הזכויות שלכם".
