"לקוח שלנו, סטודנט צעיר, עבר תאונת דרכים קשה. הוא הרוויח בזמנו שכר נמוך של 7,000 שקל וחברת הביטוח רצתה לעשות את החישוב לפיצויים בהתאם", כך פותח עו"ד חביב חורי, בעל משרד עורכי הדין המתמחה בתביעות נזיקין מחברות ביטוח.
"אנחנו התעקשנו והצגנו אסמכתאות שהלקוח החל ללמוד לתואר, ויש להתחשב בפוטנציאל ההשתכרות העתידי שלו. במאבק ממושך הצלחנו לשנות את התמונה. חברת הביטוח נאלצה להכיר בשכר של 18,000 שקל בחודש – וזה הוביל לפסיקת פיצויים של 3.7 מיליון שקל ללקוח.
"הסיפור הזה ממחיש עד כמה חשוב לנווט את התיק מתוך ניסיון וידע. שוב ושוב אנו נתקלים במקרים של אנשים שנפגעו בתאונת דרכים או תאונת עבודה, אבל לא הצליחו לקבל פיצוי או שקיבלו הרבה פחות ממה שמגיע להם. כשיש מי שידריך אותך בכל התהליך – זה פשוט לא קורה. לקוחות שלנו תמיד יקבלו את הפיצוי המקסימלי".
"להתלונן על כאבים זה לא מספיק"
לדברי עו"ד חורי המפתח לפיצוי מקסימלי בתאונת דרכים הוא יצירת קישור ישיר בין הפציעות לתאונה. "אני מנחה את הלקוחות כבר מהרגע הראשון אילו תלונות להציג ואילו בדיקות רפואיות לעבור, כדי ליצור תיעוד מוצק", הוא מסביר.
"היה לי לקוח שנפגע בצוואר ובגב בעקבות תאונת דרכים. כשהוא הלך לרופאים הוא היה מתלונן על כאבים, כי זו האמת וההגיון הבריא אומר שזה אמור להספיק. לצערי ולאחר שנים של עבודה מול חברות הביטוח אני יכול לומר שזה לא מספיק – וזה לא יוביל לפיצוי מתאים.
"הנחיתי אותו לדווח לרופאים על הגבלות בתנועת הגב והצוואר, הנחיתו אותו גם להביא תיעוד נכון על ההגבלות בבדיקות הדמיה כמו CT או MRI. זה אפשר לנו להוכיח שמדובר בפגיעה לשנים ארוכות ולהגדיל עבורו את הפיצוי".
טנטון, סחרחורות, ירידה בשמיעה ופגיעה נפשית
לדברי עו"ד חורי נזקים בתאונות דרכים לא שייכים רק לתחום האורתופדיה. "תאונה שהובילה לפגיעה של "צליפת שוט" יכולה להוביל לתופעות כמו כמו טנטון, סחרחורות וירידה בשמיעה.
פגיעות יכולות להגיע גם בתחומים נוספים – פגיעה במערכת העצבים, אפילו פגיעה נפשית. לכן אנחנו עובדים עם מומחים רבים: נוירולוגים, ראומטולוגים, רופאי אף-אוזן-גרון או פסיכיאטרים.
"אדם שנפגע בתאונת דרכים צריך להתלונן עד שבוע על כל התסמינים הללו כדי שניתן יהיה לקשור אותם לתאונה. מהסיבה הזו חשוב לקבל ליווי והדרכה בסמוך לתאונת הדרכים. אחרת הוא עשוי לפספס הרבה כסף".
לתבוע את הביטוח הלאומי או הפרטי?
עו"ד חורי, שצבר כבר עשר שנות ניסיון בתחום, מסביר כי "בחלק מהמקרים, נפגעי תאונות דרכים או תאונות עבודה בכלל לא מכירים את הזכויות שלהם. הם לא יודעים שבאפשרותם לתבוע, לפעמים את הביטוח הלאומי, לפעמים את חברות הביטוח, ולפעמים את שני הגורמים גם יחד.
"רבים גם לא יודעים שתאונת דרכים הקשורה לעבודה, למשל בדרך אל המשרד או חזרה, יכולה להיות מוגדרת אף היא כתאונת עבודה וכך גם כל תאונה שמתרחשת בעבודה – כך שניתן לתבוע את חברת הביטוח של המעסיק. בדומה לכך, חשוב להבהיר כי כל תאונה שקשורה ברכב היא תאונת דרכים. למשל, גם פציעה בזמן החלפת צמיג תקול, עשויה לזכות בפיצויים".
שליח הפיצה הוכר כנפגע עבודה וקיבל 5 מיליון שקל
כך למשל, ייצג המשרד את ע', בחור צעיר שעבד כשליח פיצה, ונפצע כאשר נהג רכב פרטי ביצע פניית פרסה במקום אסור. "תבענו מהביטוח הלאומי להכיר בע' כנפגע עבודה, והוא קיבל 46% נכות, שמזכים אותו בקצבה חודשית. עם זאת, השכר שעל פיו חושבה הקצבה לא כלל את הטיפים. פנינו לבית המשפט שקיבל את הטענה – והקצבה הוכפלה.
"בנוסף תבענו בשמו פיצויים מחברת הביטוח של הנהג הפוגע. בסך הכל הוא קיבל פיצויים בהיקף של כ-5 מיליון שקלים".
לסיכום אומר עו"ד חורי, "חברות הביטוח והביטוח הלאומי מערימים קשיים רבים על מי שמנסים לקבל את הפיצויים שמגיעים להם. לכן, אם עברתם תאונת דרכים הדבר החשוב ביותר שעליכם לעשות אחרי שפניתם לחדר מיון הוא ליצור קשר עם גורם מקצועי שילווה אתכם בתהליך התביעה.
"אנחנו מתייחסים לכל לקוח במשרד שלנו כלקוח VIP, מלווים אותם בתהליך, מתזכרים לפני בדיקות חשובות ומוודאים שיהיו את כל האסמכתאות שיוכיחו שהם זכאים לפיצוי הולם. הליווי הצמוד וכמובן ההיכרות המעמיקה עם תחום הנזיקין, והניסיון בעבודה מול חברות הביטוח, עוזרים ללקוחות שלנו לישון בשקט כשהם יודעים שהם יקבלו את מה שמגיע להם עד השקל האחרון".
