מדוע דיני נהיגה בשכרות הם חמורים כל כך וכיצד משפיע האלכוהול על תפקודו של הנהג?
נהיגה בשכרות היא עבירת תעבורה שמתקיימת כאשר נמצא בדמו של נהג ריכוז אלכוהול גבוה מזה שמתיר החוק (מעל לחמישה אחוז לכל 100 מיליליטר של דם). מאחר שבמצב שוכרה תפקודו של הגוף יורד, הרי שנהג הנוהג בשכרות מסכן בעת הנהיגה את עצמו ואת יתר הנהגים בכביש. תחת השפעת אלכוהול, יורדת רמת תפקוד הראייה של הנהג, קל יותר להסיח את דעתו, הזיכרון שלו נפגע, זמן התגובה שלו מתארך וניכרים שינויים בתפקוד המנטאלי שלו וכן בקואורדינציה. המשמעות של כל ההשפעות הללו היא, כי אדם הנוהג תחת השפעתו של משקה משכר לא יכול לנהוג בביטחה ולנקוט בכל אמצעי הזהירות הדרושים לשם נהיגה תקינה. בשל כך, מתייחס החוק על עבירת תעבורה זו כאל חמורה ביותר, כזו שהעונש המינימאלי הצפוי לנאשם בביצועה הוא פסילת רישיון לשנתיים. על אף שהמחוקק הותיר לבתי המשפט לקצר את תקופת פסילת הרישיון בנסיבות מיוחדות (שחייבות להיות מפורטות בפסק הדין), לרוב נוטים בתי המשפט לענייני תעבורה למצות את הדין עם "פושעי הדרכים", זאת מתוך תפיסה, כי עבירת התעבורה של נהיגה בשכרות היא חמורה ביותר ויש להעניש את מבצעיה בהתאם.
עורכי דין תעבורה- לפנות לאיש מקצוע שיסייע לנהג לממש זכויותיו
לאור המתואר לעיל, הרי שלעיתים "נחרץ גורלם" של הנהגים שנמצאו נוהגים בשכרות תוך התעלמות מנסיבות מקלות שראוי להתחשב בהן ובאופן שבו לא קיימת התייחסות לסוג הנהג, לוותק שלו, לאופי הנהיגה שלו ול"רקורד" התעבורתי שלו. על מנת שנהגים שהואשמו בנהיגה בשוכרה יוכלו לממש זכויותיהם ולהגן על עצמם, ראוי כי יפנו לעורך דין לענייני תעבורה. עורכי דין תעבורה מכירים היטב את פקודת התעבורה, בקיאים בסעיפיה השונים ומבינים את לשונה, יש להם ניסיון בייצוג נאשמים בעבירות תעבורה בבתי הדין התעבורתיים והם יודעים כיצד לפעול למען הקלה בגזר הדין או למען שינוי סעיפי האישום.
