טיפולי שיניים הינם דבר שבשגרה, מרבית האנשים זקוקים לטיפול שיניים בשלב כלשהו בחייהם, לרוב מדובר בטיפולים פשוטים, סתימות טיפולי שורש וכדומה, כאשר אחד ההליכים שיש לבצע טרם טיפול כזה, הינו מתן זריקה לשם הרדמת מקומית. למרות העובדה שכל רופא שיניים מבצע מידי יום הרבה זריקות ואמור להיות מיומן בהליך זה, הרי עדיין מתרחשות טעויות העולות לעיתים כדי רשלנות רפואית בטיפולי שיניים. פעמים, הינן חמורות ביותר ועשויות לשנות את חיי המטופל מהקצה אל הקצה כפי שאירע במקרה זה.
בחור בן 19 הגיע לטיפול שורש ויצא ממנו עם שיתוק בחצי פנים – האם ניתן היה בטיפול נכון ומדויק למנוע את התוצאה החמורה הזאת? האם מדובר אפוא במקרה של רשלנות רפואית שיניים ?
אליהו (שם בדוי) בחור ישיבה צעיר, בן 19 אשר היה משמש כחזן בבית הכנסת החל לסבול מכאבי שיניים ופנה לרופא שיניים ולאחר בדיקה הפנה אותו לרופא שיניים אחר משום שעל פי אבחונו היה צורך לחדש את טיפול השורש הקיים וכך אכן עשה אליהו, הוא פנה אל רופא השיניים וזה נתן לו זריקה כנגד הדלקת וטען כי לא ניתן לטפל בשן כל עוד היא דלקתית ורק בפגישה השלישית קבע כי ניתן לעשות את טיפול השורש וביצע אותו עוד באותו יום.
כאשר חזר אליהו לבית הוא הרגיש כי תחושת רדימות מהזריקה והכאבים במקום הולכים ומחמירים וניסה לקבוע פגישה עם רופא השיניים המטפל אך זה לא התפנה אליו ולכן פנה אליהו לבית החולים כדי שאלו יבדקו את הסיבה לכאבים הבלתי נסבלים מהם הוא סובל. בבית החולים נערכה בדיקה נוירולוגית וזו העלתה כי חצי הפנים נותרו משותקים כתוצאה מפגיעת הזריקה בעצב ומדובר במצב שהינו בלתי הפיך ונגרמה לאליהו נכות צמיתה.
הוגשה תביעה בגין רשלנות רפואית בשיניים לבית משפט השלום – האם יקבל השופט את התביעה או שמא יקבע כי אין קשר בין השיתוק בפנים למתן הזריקה?
תביעת רשלנות בגין הטיפול בשיניים הונחה בפני בית משפט השלום כאשר אליהו טען כי בשל הזריקה שנעשתה במיקום שגוי, נפגע העצב בפנים ונגרמה לו נכות אשר גרמה לשיתוק בחצי הפנים ובעקבות זאת הוא אינו יכול להמשיך בתפקיד החזן או לחזור לחיי השגרה ובנוסף נטען כי לא הייתה הסכמה מלאה כפי הנדרש בחוק לטיפול שנעשה, שכן לא הוסבר לאליהו על הסיכונים האפשריים בטיפול שכזה ובכך נמענה ממנו האפשרות לבחור בטיפול אחר או קבלת כל החלטה אחרת.
מנגד נטען על ידי הרופא המטפל כי לא ניתן לומר שהנזק הנוירולוגי נובע מהטיפול בשיניים או מהזריקה וזאת בהתבסס על חוות דעת של המומחה הרפואי מטעמו ושהוא פעל בהתאם לסטנדרט הרפואי המקובל במקרה זה.
בית המשפט השלום דן בטענות הצדדים בהתייחס לחוות דעת המומחים הרפואיים בשאלת קיומה של רשלנות רפואית שיניים וקבע כי ראשית לא הייתה הסכמה מדעת כפי המתחייבת בחוק ואליהו המטופל לא קיבל את כל המידע הנדרש בדבר הסיבוכים והסיכונים האפשריים בהליך רפואי של חידוש טיפול השורש והשימוש בזריקה שיתכן ועשויה להוביל לתוצאה כפי שזו אירעה וזאת כדי לאפשר למטופל לשקול אופציות טיפול חלופיות ומתאימות יותר ובכך לתת לו את האוטונומיה המלאה להחליט על דרך ואופן הטיפול הניתן לו, שאחרת מדובר בפגיעה בזכות חוקית של המטופל.
שנית, קובע בית המשפט כי יש קשר בין הזריקה שנעשתה באופן מוטעה מבחינת המיקום והפגיעה בעצב לבין הנזק הנוירולוגי שנגרם לאליהו, בדמות שיתוק בחצי הפנים, קושי לדבר ונכות שהינה לכל החיים, שיתכן והיה ניתן למנוע אותה בטיפול מדויק יותר כפי המצופה ברופא שיניים סביר.
בהתאם לנתונים אלו פוסק בית משפט השלום כי הייתה רשלנות רפואית מצד רופא השיניים במתן הזריקה והיא זאת אשר הובילה לנזק ולשיתוק בפניו של אליהו המטופל ולפיכך על הרופא לשאת באחריות לנזק שנגרם כתוצאה מכך.
ראשי הנזק שנקבעו במקרה זה היו כך: פיצוי בגין הפסד השתכרות בעבר בסך של 30,000 ₪, הפסד השתכרות בעתיד בסך של 50,000 ₪ שזהו סכום הנמוך מכפי שביקש התובע אליהו שכן, הוא לא הצליח להוכיח לבית המשפט באופן מספק את הפגיעה בפרנסתו עקב הנכות כחזן ואת המניעה מאפשרות לעסוק מאוחר יותר ברבנות, פיצוי בגין הפסדי פנסיה ותנאים סוציאליים של 5,000 ₪, החזר הוצאות רפואיות ונסיעות בעבר ובעתיד בסך של 20,000 ₪ ופיצוי על כאב וסבל והפגיעה באוטונומיה בסכום של 40,000 ₪.
בקשתו של אליהו כי יינתן לו פיצוי גם בגין עזרה לזולת בשל העובדה כי בעקבות המקרה נזקק היה לעזרת אחרים ובקבלת ליווי לבית החולים לא נתקבלה על ידי בית המשפט וזאת משום שהיא לא נתמכה בראיה כלשהי שמעידה על כי קיבל עזרה מבני משפחתו שחורגת מהמקובל במקרה כזה.
לסיכום, בית משפט השלום קובע כי ישולם פיצוי כספי של 115,000 ₪ ובתוספת לכך, הוצאות שכר טרחת עו"ד.
ת"א 16590-08
