בעלי הסמכות
הגוף בו ניתן גט כאשר מדובר בבני זוג יהודים בישראל הוא בית הדין הרבני. אולם הסמכות לפסוק בדבר הנושאים השונים הכרוכים בהליך גירושין נתונה בידי שתי ערכאות – הן בית הדין הרבני והן בית המשפט לענייני משפחה. בית הדין הרבני אוחז בגישה שמרנית המבוססת על עקרונות הדת וההלכה, לעומת בית המשפט הנוקט גישה ליבראלית חילונית.
לאור ההבדלים בתפיסה של שני הגופים, יעדיף כל אחד מבני הזוג העומד בפני גירושין, שהדיון בכל נושא יתקיים בפני הערכאה שתהיה נוחה לו יותר, לפי העניין, וינסה להביא את הדיון לפתחו של אותו גוף. מאחר שעל פי הנוהג המשפטי יתקיים המשך הדיון כולו בערכאה בה הוא התחיל (למעט מקרים חריגים), נוצר לעיתים רבות המצב המכונה 'מרוץ הסמכויות', בו כל עורך דין גירושין מנסה להתחיל עם לקוחו את התהליך בערכאה העדיפה, לפני שהצד השני ייגש לערכאה האחרת.
כך למשל, מרבית הפסיקות של בית הדין הרבני הנוגעות למזונות האישה, למזונות הילדים ולמשמורת, וכן לחלוקת הרכוש המשותף, נוחות יותר לגבר, לעומת הפסיקות בנושאים אלה של בית המשפט לענייני משפחה. ועל כן, מובן שיעשו מאמצים ע"י עורך דינו לכרוך בגירושין עניינים אלה, בהתבררם על ידי בית הדין. לעומת זאת, פסיקות בית הדין בעניין דירת בני הזוג מיטיבות בדרך כלל עם האשה דווקא.
כריכת תביעות הנוגעות לגירושין
בפנייה לכל אחת מן הערכאות יש להיות זהירים, שכן במקרה של כריכת תביעות יש לדייק ולעמוד בשלושה קריטריונים, שאי עמידה בהם תביא לפסילת הדיון. יש להוכיח כנות בתביעת הגירושין. אם אין רצון אמיתי להיפרד והתביעה מתבררת כמהלך טקטי בלבד, היא תיפסל. הקריטריון השני הוא משפטי-פורמלי, ונוגע למנהלות עבודתו של עורך הדין בתיק הגירושין: הגשת כריכת התביעות כדין. והשלישי – כנות הכריכה, כלומר הוכחה שיש עניין אמיתי לכרוך מספר נושאים הנוגעים לגירושין, וכי אין פה רק עניין של חישוק הצד השני מלגשת לערכאה המועדפת עליו.
מצב בו אחד הצדדים מפצל תביעות, כאשר חלקן מוגשות לבית המשפט, בעוד אחרות לבית הדין הרבני, עשוי, לדוגמה, להוות עדות לחוסר הכנות שבכריכה. עורכי דין גירושין זהירים יקפידו למנוע התנהלויות שפוגעות באמינות המהלכים של מגישי התביעה. זאת אף במחיר של מתן יתרון לצד האחר בעניין מסוים, או בעניינים אחדים, מתוך כלל הנושאים שעל הפרק.
בעניין הכריכה חשוב לציין מספר עקרונות חשובים: משמורת ילדים תהה תמיד כרוכה באופן אוטומטי בתביעת הגירושין הבסיסית. פניה לבית הדין הרבני בבקשה לגט תכרוך בהכרח גם את נושא מזונות האישה. לעומת זאת, את נושא מזונות הילדים, לא ניתן לכרוך, וזו תהיה תביעה נפרדת, אשר תידון על ידי בית המשפט לענייני משפחה. ניתן להפנות את הברור בנושא מזונות ילדים לבית הדין הרבני, רק במצב של הסכמה של שני ההורים.
