ל.ש, בן 30, סיים שירות סדיר ושירות מילואים, שבמהלכם תרם רבות להגנה על מדינת ישראל. במשך השנים, הוא הדחיק אירועים קשים שחווה במהלך השירות הסדיר ולקה בפוסט טראומה שהשפיעה רבות על שגרת חייו ועל קשריו הבינאישיים, וגם בפסוריאזיס שהתפרץ בגופו.
ל.ש. הוכר כנכה צה"ל בגין מצבו הנפשי והפיזי ויקבל תמלוגים גבוהים במשך כל חייו, כמו גם הטבות והנחות בתשלומים שונים בעקבות הנכות. "המקרה של ל.ש. אינו חריג. יש אלפי אנשים בישראל שסובלים ממצב דומה בעקבות שירותם הצבאי", מסביר עו"ד אילן בנימיני, מומחה בתביעות מול גופי הביטחון. "בזכות פנייתו אלינו, הוא קיבל הכרה שנותנת לו לפחות את ההטבות המגיעות לו על פי חוק ויכולות להקל מעט על חייו".
"כל מי ששירת את המדינה בין אם כחייל סדיר, קבע ומילואים ובין אם בשירותי הביטחון האחרים ונפגע בדרך כלשהי – זכאי להכרה ופיצוי", מדגיש עו"ד בנימיני. "ישנם לצערנו במדינה חיילים רבים שסובלים מפוסט טראומה, או כאלו שנותרו עם פגיעה בשמיעה כתוצאה מהפעלת אמצעי לחימה, פגיעות אורתופדיות בברכיים כתוצאה מחבלות ועוד ועוד. מי שלא תבע עד כה את זכויותיו חשוב שיבין שאין בהכרח התיישנות על תביעה בשל נזק מהפגיעות במקרים כאלו וכדאי לפנות לעו"ד מומחה על מנת לקבל פיצויים, גם אם הפגיעה התרחשה לפני שנים ארוכות".
קצבת הנכות הכללית הבסיסית, ללא תוספות, נעה בין 1,900-3,300 שקל בחודש, וכל מי שעדיין לא מקבל קצבת זקנה, יכול להגיש תביעה לביטוח לאומי לקבלתה. כלומר: גברים עד גיל 67, נשים עד גיל 62, גם אם הם פרשו פרישה מוקדמת, גם אם הם מקבלים פנסיה, או אם אינם עובדים עקב בעיות רפואיות. בנוסף, בעת ההגעה לגיל הזכאות לקצבת הזקנה תינתן בחירה בין שתי הקצבאות – כך שמי שזכאי לקצבת נכות כללית בגובה 3,300 יהיה זכאי לקבלה לכל ימי חייו.
ישנם שלושה מבחנים מצטברים עיקריים שלפיהם נקבעת הזכאות לקצבת נכות כללית:
1) מבחן השכר: מי שמשתכר עד 6,000 ש"ח בחודש עשוי להיות זכאי לקצבה. אך יש לשים לב כי פנסיה אינה נחשבת שכר ולכן גם מקבלי פנסיה גבוהה או נמוכה מכך עשויים להיות זכאים לקצבה, כל עוד לא הגיעו לגיל המזכה בקצבת הזקנה.
2) מבחן הנכות: ועדות רפואיות במספר תחומים צריכות לקבוע אחוז נכות מינימלי.
3) מבחן אי הכושר: בכמה ירדה היכולת להשתכר בעקבות הנכות. דרגת אי הכושר היא שקובעת את הזכאות לקצבה ואת גובה הקצבה – למעט תוספות המשולמות במקרים של נכות גבוהה או במקרה שיש תלויים.
כדי לבדוק האם אתם זכאים לפיצויים והטבות בעקבות פגיעה שעברתם בזמן השירות אנא בחרו את קבוצת גילכם:
"העובדה שאין בהכרח התיישנות עובדת לטובת הנפגעים"
עו"ד בנימיני מספר על מקרה נוסף שבו ל.י, חיילת בסדיר, הרימה תיק צבאי (קיטבק) שהכיל ציוד כבד ונחבלה קשות בכתפה. "בתחילה משרד הביטחון ביקש לדחות את תביעתה וטען כי לא קיימת כל עדות לסיפורה. כשפנתה למשרדנו אספנו את החומרים הרפואיים ומצאנו ראיה משמעותית שהוכיחה את טענותיה.
"לשמחתנו, משרד הביטחון קיבל את טענתנו והיא הוכרה כנכה ותקבל תמלוגים בגובה כ-20 אלף ש"ח בשנה, עד סוף ימי חייה. מדובר על סכום גבוה שמוערך בכ-800 אלף ש"ח, ובנוסף היא זכאית להנחה של 66 אחוז בארנונה ולהטבות והנחות נוספות שמסתכמת במאות אלפי שקלים", מדגיש עו"ד בנימיני.
"גם אנשים שקיבלו סירוב ושלא הכירו בתביעתם צריכים להבין שיש אפשרות לשנות את ההחלטה. במקרים מסוג זה העובדה שאין בהכרח התיישנות על התביעות עובדת לטובת הנפגעים והם יכולים בכל שלב בחייהם לתבוע את זכויותיהם וליהנות לפחות מהקלות כלכליות למצבם".
הזכאות: לכל המשרתים במסגרת כוחות הביטחון
"האינטרס של משרד הבטחון הוא לדחות תביעות ולהתנער מתשלום הפיצויים כי מדובר בכספי מדינה. לכן, חשוב מאוד לפנות לעורך דין המנוסה בתביעות מול משרד הביטחון שיודע ומכיר את דרכי הפעולה ואת סיכויי ההצלחה של התיק", מסביר עו"ד בנימיני. "ההתנהלות מול משרד הביטחון מחייבת פעמים רבות תביעה בבית משפט ולאחר פתיחת תיק, עו"ד מטעמנו פונה להשגת מסמכים רפואיים ועדויות לגבי הפגיעה.
"כל מי שמשרת במסגרת זרועות הבטחון זכאי לפיצוי בשל נזק שהתרחש במהלך השירות. חיילי צה"ל, שב"כ, מוסד, משטרה ושב"ס", מדגיש עו"ד בנימיני ומוסיף: "ליווי נכון יוביל בסוף הדרך להכרה בשלל זכויות: הכרה מטעם אגף שיקום נכים במשרד הבטחון, אפשרות להגיש תביעה בשל החמרת מצב כל חצי שנה, קבלת תמלוגים חודשיים או מענק חד פעמי ממשרד הביטחון, הנחה בארנונה של עד 66% לכל החיים והטבות והנחות רבות מול גופים שונים".
"לנו במשרד יש ניסיון של יותר מ-10 שנים בייצוג מאות נפגעי צה"ל וכוחות הביטחון, עם שיעור הצלחה של למעלה מ-90%. חרטנו על דגלנו לסייע לנכי צה"ל ששירתו את מדינת ישראל ונפגעו במהלך השירות, וכעת צרכים להתמודד עם הביורוקרטיה המורכבת של משרד הביטחון".
